il

בלוג משתמש

תוצאות חיפוש בשביל התג: "realsheduch"
admin VIP

את המילה 'מתח' אנו מכירים כביטוי להרגשתו של אדם בעת שהוא נמצא במצב שאינו נח לו. בהמתנתו למצב שהוא מאד רוצה שיהיה, או בפחדו מפני דבר שאמור להיות והוא אינו רוצה שיהיה. במקורו נובע הביטוי 'מתח' ממתיחת חפצים. למשל, מתיחת "גומי". הגומי תפוס בתופסנים בין שתי קצוות. תופסני הגומי מצויים בתנועה של התרחקות זה מזה, בעוד שהגומי עצמו מצוי בתנועה להתקרב ולהתכווץ.
כשאנו מדברים על מתח נפשי הדבר דומה. כשאדם רוצה לעשות משהו שאינו עושה, או עושה דבר שאינו רוצה לעשות, הרי הוא מצוי במתח בין שתי מגמות אלו.
אדם מצד אופיו חש בנוח וברוגע בעת שהותו בחברה שבה מסכימים עם דעותיו. ומרגיש תחושת מתח מסוימת בקרבת שוללי דרכו והשקפתו. בהשפעת הרגשה זו הוא בורר את חבריו, וקובה את מקום מגוריו ופעילותו.


אולם טבעי הוא שבחברה האנושית קיימים חילוקי דעות. חז"ל אומרים(ברכות נח.):"שאין דעתם (של ישראל) דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". בחלק מהמסגרות שבהן אדם מצוי, שוני ההשקפות אינו מציק לרגשותיו. בחלק אחר חילוקי הדעות עשויים להביא לעוינות בין מבטאי תפיסות השונות.
למשל: כאשר מדובר במערכת של עובד ומעביד, הרי ברור לעובד שהוא חייב לקבל את עמדותיו של מעבידו בנושאי עבודה, כמקובל במערכת היחסים בין עובד למעביד. כך גם מפקד ופיקודיו, הורים ובנים, מורה ותלמידיו. העובד, הפקיד,החייל, הבן והתלמיד מודעים לכך שהמסגרת שבה הם נמצאים היא מערכת של סמכותיות, שעל פיה פועלת החברה ולכן הם מקבלים את הוראותיו של הממונה עליהם, וכייון שהדבר ברור ומקובל בצורה חד-משמעית לא מתפתחת עוינות בין המורה לתלמיד. גם חילוקי דעות בין החברים אף על פי שאין לאף אחד סמכותיות על חברו, אינן גורמות לעוינות כיון שאינם מחייבים את מי שדעתו אינה זהה.
הבה ונבחן מה הוא המתח שבו הכלה מצויה ביחסיה עם חמותה. הכלה נמצאת בין שני קטבים רגשיים מחד-גיסא, החמות היא האמא של בעלה. היא גם מבוגרת מכלתה, ובהתאם לטבע האנושי וכן על פי החינוך שאדם מקבל יש להקנות סמכותיות ועמדה בכירה למבוגר. לכן גם הכלה חשה נטיה לכבד את חמותה כיוון שהיא מבוגרת ממנה.


אך כיוון שהענקת סמכותיות יתר לחמותה לא תיתחם רק בגינוני כבוד או האזנה לדבריה בדרך-ארץ, אלא תחייב לעיתים ביצוע של דברים באופן שונה ממה שהכלה סבורה שצריך לבצע, ולכן הכלה אינה מסכימה להעניק סמכות זו לחמותה.
משום כך, אם החמות למשל מציעה צורת התנהגות שהכלה אינה סוברת שהיא נכונה עבורה, או משמיעה לכלה הערה על אישיותה, מחד-גיסה לא קל להתעלם ממנה ולסרב לה.
מאידך-גיסה תוספת השנים שיש לחמות לעומת כלתה אינה ברמה ובסמכות המחייבת את הכלה לבצע את הוראותיה של החמות, ובודאי לא לנהל את חייה על פי הצעותיה של החמות. כלומר, לעומת מערכת היחסים בין הורים לבנים שבה יש לאב שליטה על הבן וכן המפקד על פיקודיו וזאת בצורה חד-משמעית ומקובלת, מערכת העליונות של החמות על כלתה אינה חד משמעית ואינה מקובלת בהכרח. לכן הימצאותה של הכלה במצב שאינו חד-משמעי יוצר את המתח ברגשותיה.


בנוסף לכך, מתפתח ברגשותיה של הכלה עוד נקודת מתח. הכלה מניחה שחמותה סבורה שכיון שהיא אמו של בעלה יש לה עליונות על כלתה והיא כבנה חייבים להטות אוזן למה שהיא אומרת. הנחה זו מהווה סתירה לנקודת המוצא של הכלה הסבורה שבסמכותיות היתר במסגרת משפחתה היא דווקא שלה – אמנם החמות השקיעה בבעלה את תמצית חייה אך לא כדי שיישאר תחת חסותה, אלא הפוך מכך, תפקידה של החמות להכין את בנה להתנתקות ממנה ולהיצמד לרשות אשתו.
אם הכלה תלמד מדוע היא מצויה בהרגשת מתח ביחסיה עם חמותה, יקל עליה לפעול בצורה משוחררת והגיונית ולפעול בצורה שתביא תועלת לכל המשפחה המורחבת.

 

admin VIP

ורא עולם ציווה על המין האנושי להינשא ולהקים משפחה, המצווה מנחה כל יהודי ליצור מסגרת המלכדת גבר ואישה לתקופה ארוכת שנים ולהרחיב את עולמו של בורא עולם ע"י הרחבת המשפחה.
אולם קשה מאד היה לקיים מצווה זו ללא שהקב"ה שזר במבנה האישיות של גבר ואישה סיבות לליכוד משפחתי זה. משום שקיימים גורמים רבים המרחיקים את האדם מיצירת אחדות זו.
הגורם הראשי האמור לעכב את האדם מלהינשא, הוא שאיפתו הבסיסית של האדם לחופש ולאי כבילות הכולל אי- כניסה למערכת המחייבת לאורך ימים ושנים ומאלצת את הנשוי לפעול לא בהתאם לרצונו החופשי.
כדי להוות משקל נגד הרצון לחופש ולאי נטילת אחריות מחייבת, יצר הקב"ה באישיותו של אדם "צרכים מקשרים" שיאחדו אותו עם בת או בן זוגו.


למעשה האדם לפני נישואיו מצוי בין שני כוחות סותרים האחד אי כניסה למחויבות, והשני צרכיו ונטיותיו הנפשיות. כמעט תמיד צרכיו ונטיותיו הנפשיות והרגשיות השואפים להיות חלק מדבר נוסף, גוברים על נטייתו להיות לבד ובלא כבילות, והוא משלב את עצמו כמו כל באי עולם במסגרת הנישואין.
בין הצרכים המקשרים את המין האנושי זה לזה, נמצא צרכים אישיים יחודיים לאותו אדם שאינם קשורים דווקא לנישואין וצרכים זוגיים הקשורים לנישואין ואפשר לזהות את כל בני האנוש הזקוקים לדברים דומים. בכתבתנו זו נעסוק בצרכים המתבטאים בנישואין ובפרט ב"צרכים מקשרים הגבריים".בכתבה הבאה נעסוק בע"ה בצרכים המקשרים הנשיים. ידיעת הגברים את הצרכים המקשרים הנשיים וידיעת הנשים את הצרכים המקשרים הגבריים תהווה את המנוף העיקרי בהשכנת השכינה בביתם של בני- הזוג
צרכים גבריים
הצורך החזק ביותר שיש לבעל מרעיתו הוא: שתהיה שבעת- רצון ממנו ותיהנה מעשייתו למענה, שהשמחה תקרין ותזרח מעם פניה ושהיא תביע במילים שמאד טוב לה, בעיקר בזכותו. צורך זה כה נדרש לו עד כשהיא אינה מגיבה בהתאם לציפיותיו אלה, הוא פונה אליה ומבקש ממנה פעמים רבות: "תגידי שטוב לך, תאמרי שאת נהנית, תביעי שביעות רצון, שאבין ממך שלא היית יכולה לחיות בלעדי וכו' וכו'" , אולם היא מתבוננת בו בפנים מלאות תמיהה ובתחושת מבוכה ואינה מבינה מה הוא רוצה ממנה.


במקביל לכך, הבעל חש באי רגיעה בצורה מטרידה כאשר רעייתו משדרת מצוקה ומביעה חוסר שביעות רצון ממנו, מעצמה, מעבודתה, ממזג האוויר, או מכל דבר אחר.
זאת ועוד. כאשר אישה מעירה בביקורת לבעלה, הוא חש פגוע פעמיים. פגיעה אחת ע"י העמדתו בצורה שלילית. פגיעה שניה, הוא מבין ממנה שלא טוב לה, והדבר יוצר לו חוסר נוחות ואי רגיעה. ביטוי חיצוני למצוקתו זו של הבעל אנו מבחינים בשפת גופו בעקבות תלונותיה של הרעיה, כאשר הוא מצמיד את כפות ידיו ספק על אוזניו ספק על ראשו ואומר: "אני רוצה שקט, שקט". זאת הוא אומר גם כאשר היא כלל אינה מגביהה את קולה בשיחתה ואינה צועקת בתלונותיה. הפעם כוונתו בביטוי ה"שקט" אינו בהבנה שלא להרעיש, אלא בצורך בשלווה ורוגע. כיוון שהקב"ה יצר ברגשותיו של הבעל תחושת חוסר רגיעה כאשר לרעיה לא טוב. זאת כדי לאלץ אותו לדאוג שלרעיתו יהיה טוב. אלא שבמילים שהבעל אומר "אני רוצה שקט" הוא מגדיר שלא במדויק את הרגשתו. מאותה סיבה אפשר לשמוע גבר האומר לרעיתו "רק שתהי רגועה, חשוב לי שתהי שלווה", או שהוא אומר לה בצורה פשוטה "מדוע את צועקת"? והיא מגיבה בפשטות ובצדק אני בכלל לא צועקת.


אישה שמעוניינת לסייע לבעלה לאהוב אותה. תשתדל שמעבר לצורך שלה לשתף אותו במצוקותיה, תציין בפניו שהיא מאושרת בנישואיה, שטוב לה במחיצתו שהיותה רעיתו גורמת לה לעונג רב ושבלעדיו היה קשה לה להיות מאושרת.
"צורך מקשר נוסף שהבעל זקוק מרעיתו, שתודה לו מאד על כל פרט בעשייתו למען המשפחה. זוגיות שבה האישה אינה מודה לבעלה על פעולותיו היא זוגיות שבה הבעל מתקשה לפתח מערכת רגשית חיובית כלפי רעיתו.
בנקודה זו ניתן לציין שמבנה הנפש של האישה מצטיין בהרבה הוקרת טובה לחברותיה ושכנותיה על כל פעולות פעוטות שהן עושות עבורה. אך על פי רוב היא חשה מעצור נפשי להודות לבעלה.
ההסבר מדוע גבר זקוק להוקרת טובה, ומדוע אישה מתקשה להודות לו יובא בכתבה אחרת בע"ה. אך נכון לציין, שהניסיון מלמד שככל שאישה מודה לבעלה כך הוא מוכן ואף מעוניין לסייע בידה.

 

admin VIP
אחד הזמנים הקשים העוברים על אדם צעיר, הוא תקופת ההחלטה על בחירת בן- זוג. הנכון הוא שההתלבטות אינה מסתיימת בבחירת בן- הזוג ובנישואין עצמם, פעמים רבות לאורך שנות הנישואין אדם מתלבט האם בחירתי הייתה נכונה, האם ההחלטה לא הייתה פזיזה מדי, האם יכול להיות שחיי היו נראים אחרת אילו הייתי פוגש 'במקרה' בן- זוג אחר.

הבה נבחן מה גורם להתלבטות הקשה והמתסכלת. בכתבה זו גם אם לא נציע הצעות מעשיות, ההבנה של התהליכים הרגשיים תועיל מאוד למתלבטים.

האמת היא שההתלבטות בבחירת בן- זוג מובנת מאליה, היא מלמדת על בגרות ובשלות לנישואין, וההבנה לקראת עומדים לעבור. שהרי החלטה על בחירת בן- זוג, הינה החלטה חשובה ביותר שאדם צריך להחליט עליה. להכרעה יש השלכות לכל שנות חיי האדם, ואף לנצח נצחים בהתחשב בצאצאים שיולדו. זאת ועוד בהבדל מכל שותפות אחרת שאפשר להיכנס אליה ולצאת ממנה בקלות יחסית. נישואין היא מסגרת שלא קל להיכנס אליה ואף קשה מאוד לצאת ממנה, בעיקר אם מדובר במשפחה שהתרחבה. לכן אין פלא שייסורי ההחלטה מתישים את המתחבט. אדרבה, ניתן לומר שאדם שהחלטתו על בחירת בן- זוג קלה הדבר עשוי להעיד עליו כאדם שאינו רציני ולא בוגר, ואינו מודע דיו לגבי המסגרת שאליה הוא נכנס.



אך יש קבוצות של אנשים שנתקלים בקשיי החלטה בצורה מאוד חזקה, ומעבר למצוי. בין הקבוצות האלה נוכל לגלות: 

א. אנשים רציניים הבוחנים תמיד כל צעד שהם עושים מה הם השלכותיו. ההתנהגות נובעת מהבנתם את המסגרת אליה הם נכנסים, ולכן הם בודקים שוב ושוב, האם בן- הזוג וההתאמה אליו תניב את הפירות המקווים.

ב. אנשים הססניים. אדם המהסס בכל הוצאה כספית, או בקניית בגד, אין זה פלא אם יהסס בבחירת בן- הזוג. במקרה זה גם אם המהסס סבור שהמוצע לו מתאים לו מאוד, יקשה עליו להחליט באופן חיובי על הקשר.

ג. אנשים הפוחדים מנישואין. על פי רוב אדם שבמשפחתו מישהו נכשל בנישואיו- הוריו או אחיו, יקשה עליו להחליט לסגור קשר של נישואין. נראה שרוב המתקשים להחליט שייכים לקבוצה זו.

ד. בין הקבוצה הרביעית נוכל לגלות אנשים שבעבר היה להם קשר רגשי למישהו שאותו פגשו לצורך נישואין, אך מסיבה כל שהיא המפגשים לא הסתיימו בנישואין. הקשר הרגשי שהיה עם אותו אדם נהפך למדד שעל פיו כל מי שיפגשו ובמחיצתו לא תיווצר חוויה הדומה בעוצמתה, יהיה קשה להחליט על יצירת קשר הנישואין עמו.

ה. יש מבין המתקשים להחליט כאלה שקשה להם להחליט משום שהם אינם מרגישים 'סחף רגשי' אל המוצע להם. צפייתם להרגשה כזו נובעת מקריאתם ספרות העוסקת בקשר שבין גברים לנשים או מצפייתם בתוכניות טלביזיה, המציגות קשר בין גבר לאשה כקשר סוחף. גם אם הצופים מבינים שהדבר הינו רק סרט קשה להם להשתחרר מהרצון להרגיש הרגשות דומות. פעמים נראה להם שחברים או חברות שהתארסו נראו מאושרים, והם אינם חשים תחושות אושר ושמחה דומה.

ו. גם מי שאינו כלול באחת מהקבוצות שהוזכרו, עשוי לעבור קשיי החלטה. יש לדעת שכאשר שאדם מתקרב לרגע ההכרעה על נישואין, מחשבתו התת- מודעת מבינה שאם ההחלטה תהיה חיובית, הרי יהיה צריך לעשות מספר שנויים בחיים. להיות בעל לאשה או אשה לבעלה. להתקשר עם עוד אדם לתקופה ארוכה. בעל בית. מפרנס. אולי אב לילדים. הכניסה להתחייבות חדשה, גורמת לרתיעה ואף להקפאת רגשות כלפי בן- הזוג שעמו יש להיכנס לחיי הנישואין.



להיבט הזה חובר גם הצורך לשנות הרגלים. מסיבה זו עשוי האדם לסגת מהחלטתו, מיד לאחר אירוסיו, או ערב נישואיו. כיוון שהקשיים הרגשיים קשורים לשלבי ההחלטה, כמעט כולם נעלמים מיד לאחר הנישואין.

המתלבטים מתקשים לאתר את הסיבה האמיתית המונעת מהם להגיע להחלטה. הדבר קורה בעיקר לקבוצה הפוחדת מנישואין. על פי רוב אדם אינו אומר לעצמו "אני פוחד", כיון שפחד הוא דבר בלתי הגיוני, וגם אם הוא מבחין ברגשותיו שהוא פוחד הוא אינו מודע לעד כמה הפחד אינו נותן לו להגיע להחלטה חיובית. כמו כן רבים מבין הפוחדים להינשא, רוצים להינשא והם אינם מצליחים להיפרד בין היותם רוצים להינשא להיותם פוחדים להינשא.

לכן נפשו מחפשת ונדמה שאף מצאה סיבה לאי החלטתו ללכת לנישואין עם אותו בן זוג. ברוב הפעמים יטען המתלבט שבן- הזוג אינו יפה דיו.
צילום מוגן בסיסמה
צילום מוגן בסיסמה
צילום מוגן בסיסמה